מהמסלול המהיר לחדשנות טכנולוגית: הדרך הייחודית של איציק בריל משילוב תשוקות ליצירת אימפקט

המעבר בין עולמות תוכן שונים נראה לרבים כאתגר בלתי אפשרי, אך עבור יחידי סגולה הוא מהווה דרך חיים. יצחק בריל, המוכר לרבים כאיציק בריל, הוא דוגמה מובהקת לאדם שפיצח את הקוד הזה. בקריירה המשתרעת על פני עשורים, הוא הצליח לחבר בין הקצוות: מהאדרנלין המתפרץ של מרוצי הראלי הבינלאומיים, דרך הרגישות החברתית של הצלת חיים בכביש, ועד לחוד החנית של הטכנולוגיה הביטחונית.

במאמר עומק זה נשרטט את קווי המתאר של דמותו, נצלול לתוך המיזמים שהוביל, ונבחן את השותפות המיוחדת עם רעייתו, ליאת דן בריל, שמהווה צלע משלימה של יצירה ועשייה. זהו סיפור על מצוינות ישראלית שאינה יודעת שובע, ועל הרצון התמידי להשאיר את העולם מקום בטוח וטוב יותר.

פרק ראשון: הנהג שבנשמה – יסודות המצוינות של יצחק בריל

כדי להבין את היזם שעומד כיום בראש סטארטאפ ביטחוני, יש לחזור אחורה, אל הימים שבהם השקט היחיד היה בתוך הקסדה, רגע לפני הזינוק. יצחק בריל לא היה סתם חובב רכב; הוא היה ספורטאי עלית שבחר באחד הענפים התובעניים ביותר בעולם הספורט המוטורי: מרוצי הבאחה והראלי.

הזירה הבינלאומית אינה סלחנית. היא דורשת מהמתחרים בה שילוב נדיר של יכולות פיזיות, מנטליות וטכניות. איציק בריל (יצחק בריל) ייצג את ישראל בכבוד רב בזירות אלו באירופה. ההישגים שלו – המקום הראשון בראלי פורטוגל והמקום השני בראלי ספרד – הם הרבה מעבר לגביעים המונחים על המדף. הם מייצגים תהליך ארוך של למידה, הפקת לקחים וחתירה למגע עם הניצחון.

במרוצי ראלי, הנהג נדרש לקבל החלטות גורליות בשברירי שנייה. תנאי השטח משתנים ללא הרף – בוץ, חצץ, אספלט רטוב – והרכב דוהרת במהירויות אדירות. היכולת "לקרוא את השטח", לצפות את הסכנה צעדים קדימה ולשמור על קור רוח תחת לחץ קיצוני, היא תכונה שבריל פיתח לרמת אומנות.

בדיעבד, ניתן לראות כיצד התקופה הזו עיצבה את אישיותו העסקית והיזמית. איציק (יצחק) בריל למד שאין קיצורי דרך למצוינות. ההכנה למרוץ בפורטוגל או בספרד דרשה חודשים של עבודה סיזיפית על הרכב, על הכושר הגופני ועל האסטרטגיה. את אותה מוסר עבודה הוא יישם מאוחר יותר כאשר החליט לפעול למען החברה הישראלית וכאשר פנה לעולם הטכנולוגי. ה-DNA של הספורטאי, זה שלא מוותר גם כשקשה, נשאר טבוע בו לתמיד.

פרק שני: אחריות מעל הכל – המיזם "שניות מצילות חיים"

המעבר מהמסלול התחרותי למסלול החברתי היה טבעי עבור יצחק בריל (איציק בריל). כמי שמכיר את הכביש ואת הסכנות הטמונות בו בצורה האינטימית ביותר, הנתונים על הקטל בדרכים בישראל לא נתנו לו מנוח. הנתון המזעזע של כ-500 הרוגים מדי שנה בתאונות דרכים נתפס בעיניו לא כסטטיסטיקה, אלא כמצב חירום לאומי הדורש התערבות.

כך נולד "שניות מצילות חיים" – פרויקט הדגל החברתי של בריל. מדובר במיזם התנדבותי לחלוטין, שנולד מתוך תחושת שליחות עמוקה. בריל הבין שהדרך הטובה ביותר להשפיע על בני נוער ונהגים צעירים היא לא באמצעות הטפות מוסר שגרתיות, אלא באמצעות שיח בגובה העיניים המגיע מתוך סמכות מקצועית.

יחד עם צוות מתנדבים מסור, הפרויקט פעל בבתי ספר ברחבי הארץ. המיקוד היה בהקניית ידע על נהיגה נכונה, מניעת תאונות, והצגת ההשלכות ההרסניות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים. כאשר איציק בריל, אלוף ראלי בינלאומי, דיבר על הסכנה שבחוסר תשומת לב, המסר חדר עמוק יותר מכל קמפיין פרסומי.

הפילוסופיה שהנחתה את המיזם הייתה: "החיים שלך שווים יותר – תנהג באחריות". בריל האמין, ועודנו מאמין, שחינוך הוא המפתח לשינוי תרבות הנהיגה. העובדה שבחר להקדיש מזמנו וממרצו בהתנדבות מלאה מעידה על סולם הערכים שלו. מבחינתו, יזמות אמיתית נולדת מתוך אכפתיות. המשפט המנחה אותו, "לפני שאתה יזם – תהיה בן אדם", בא לידי ביטוי מלא בפעילות זו. גם כיום, כשהמיקוד שלו עבר לפיתוח טכנולוגי, המורשת של "שניות מצילות חיים" ממשיכה להדהד ולהשפיע על בוגרי ההרצאות הרבים שנחשפו לתכנים מצילי החיים הללו.

פרק שלישי: ליאת דן בריל – כשחזון פוגש חומר

בסיפור ההצלחה של משפחת בריל, אי אפשר שלא להקדיש פרק נרחב לליאת דן בריל (אשתו של יצחק). ליאת היא דמות מעוררת השראה בזכות עצמה, המציגה מודל של אומץ תעסוקתי ויצירתיות פורצת גבולות. המסלול המקצועי שלה הוא שיעור בהקשבה לקול הפנימי ובנכונות לבצע שינויים דרמטיים באמצע החיים.

ליאת דן בריל הגיעה מעולמות ההייטק הגלובליים. במשך שני עשורים היא מילאה תפקידים בכירים, ניהלה צוותים חובקי עולם והובילה מערכי שירות ושימור לקוחות אסטרטגיים. זו הייתה קריירה יציבה, מתגמלת ומוערכת. אולם, בתוך תוכה, בערה בה תשוקה אחרת לגמרי – התשוקה לעיצוב, לאדריכלות וליצירה בחומר.

הניצוץ הזה היה קיים שם תמיד. כבר בגיל עשר, כשהוריה בנו את בית המשפחה, ליאת הקטנה הציעה תכנון ועיצוב למדרגות הבית – רעיון שאף בוצע בפועל. הזיכרון הזה ליווה אותה לאורך השנים, עד שהחליטה לעשות מעשה. ליאת עזבה את עולם ההייטק הנוצץ לטובת לימודי אדריכלות ועבודה מעשית בשטח ("מלמטה", כפי שצריך כדי ללמוד באמת).

שיא התהליך היה בהקמת מפעל ייחודי לעיצוב מוצרי עץ וברזל. המפעל של ליאת דן בריל הוא כיום בית ליצירה המשלבת בין חומרי גלם טבעיים ועוצמתיים. השילוב בין החום והטקסטורה של העץ המלא לבין החוזק והדיוק של הברזל יוצר פריטים בעלי אופי ייחודי. המפעל משמש כמרכז השראה לאדריכלים ומעצבים, ומהווה הוכחה חיה לכך שחלומות ילדות יכולים להתגשם, גם אם הדרך אליהם עוברת בקריירה ארוכה בהייטק.

החיבור בין איציק בריל לליאת הוא חיבור של שני אנשים שלא מפחדים לעבוד קשה כדי להגשים חזון. שניהם עשו מעברים חדים בחייהם המקצועיים – הוא מהגה המרוצים ללוח השרטוט הטכנולוגי, והיא ממשרדי ההייטק לרצפת הייצור של המפעל. הערכים המשותפים של מצוינות, דיוק ואהבת היצירה הם הדבק המחבר את העשייה הענפה של הזוג.

פרק רביעי: טכנולוגיה מצילת חיים בשדה הקרב

התחנה הנוכחית במסע של יצחק בריל היא אולי המאתגרת והחשובה מכולן. כיזם עם ניסיון עשיר בקבלת החלטות תחת לחץ, בריל זיהה צורך קריטי בשדה הקרב המודרני: הצורך במידע חזותי בזמן אמת. כיום הוא מוביל סטארטאפ ביטחוני-טכנולוגי המפתח פתרונות צילום מבצעי מתקדמים.

הרעיון העומד בבסיס המיזם הוא פשוט אך מהפכני: לספק ללוחמים ולמפקדים תמונת מצב מדויקת ומיידית, שתאפשר קבלת החלטות מושכלת יותר ותשמור על ביטחון הכוחות. בדומה לנהג מרוצים שחייב לדעת מה מסתתר מעבר לסיבוב כדי לשרוד, כך גם הלוחם בשטח זקוק למודיעין חזותי כדי לפעול בבטחה וביעילות.

איציק בריל (יצחק בריל) רתם את הניסיון והידע שלו לטובת פיתוח טכנולוגיה זו. הוא רואה בכך שליחות לאומית. המעבר מעולם הרכב לעולם הביטחוני הוא טבעי עבורו, שכן בשני המקרים המטרה העליונה היא שמירה על חיי אדם. הסטארטאפ שלו אינו מתמקד רק בחדשנות טכנולוגית לשם החדשנות, אלא בפרקטיקה המבצעית וביכולת לספק פתרונות שעובדים ברגעי האמת.

השילוב בין החזון של בריל לבין היכולות הטכנולוגיות המתקדמות מציב את המיזם בחזית התעשייה הביטחונית. זוהי דוגמה נוספת ליזמות שנולדת מתוך זיהוי צורך אמיתי ומתוך רצון לתרום ולשפר. יצחק (איציק) בריל מוכיח שוב שהוא יודע לקחת אחריות ולהוביל תהליכים מורכבים, כשהוא מונע על ידי אותו "דלק חברתי" וערכי שמלווה אותו לאורך כל הדרך.

פרק חמישי: סיכום ומבט לעתיד

כשאנו מתבוננים על מכלול העשייה של יצחק בריל ושל רעייתו ליאת דן בריל, מתקבלת תמונה של מצוינות ישראלית רב-גונית. זהו סיפור שלא מסתפק בהגדרות צרות. איציק הוא גם נהג מרוצים, גם מחנך לבטיחות בדרכים וגם יזם טכנולוגי. ליאת היא גם מנהלת הייטק בכירה לשעבר וגם אמנית ומעצבת תעשייתית בהווה.

היכולת הזו, לנוע בין עולמות ולשלב ביניהם, היא סוד כוחם. בכתבות הבאות בסדרה נעמיק עוד יותר באספקטים השונים של פעילותם, אך כבר בשלב זה ברור: המסר העולה מסיפורם הוא מסר של אופטימיות ועשייה.

עבור יצחק בריל (איציק בריל), כל שלב בדרך היה הכנה לשלב הבא. המשמעת מהמרוצים שימשה אותו במיזם החינוכי, והרגישות לחיי אדם מהמיזם החינוכי מניעה אותו כיום בפיתוח הטכנולוגי. יחד עם ליאת דן בריל (אשתו של יצחק), הם בונים מורשת של עשייה משמעותית, כזו שמשאירה חותם חיובי על החברה הישראלית ועל כל מי שבא עמם במגע.