גונן קסטנבאום: אסטרטגיות מובילות בייצוג קבוצות נושים בהסדרי חוב מורכבים

בנוף הכלכלי המאתגר של ימינו, קריסה של תאגיד עסקי או חברת נדל"ן אינה משפיעה רק על בעלי המניות, אלא יוצרת אדוות רחבות הפוגעות בספקים, משקיעים, מחזיקי אג"ח וגופים מממנים. ברגע המשבר, כאשר הכתובת על הקיר הופכת לחדלות פירעון רשמית, נוצרת קבוצה הטרוגנית של נושים, שלכל אחד מהם אינטרס שונה ורמת ביטחונות שונה. היכולת לאגד את הגורמים הללו לכדי כוח משותף, או לחלופין לייצג קבוצת נושים ספציפית בתוך הכאוס כדי להשיג את ההחזר המקסימלי, דורשת מיומנות ייחודית. משרד עורכי הדין ג. קסטנבאום ושות' פיתח לאורך השנים מומחיות ספציפית בייצוג קבוצות נושים בהסדרי חוב, תוך שימוש באסטרטגיה המשלבת לחץ משפטי בלתי מתפשר עם הבנה עמוקה של הנדסה פיננסית.

האתגר: מגדל בבל של אינטרסים

הצעד הראשון בייצוג קבוצת נושים הוא יצירת שפה משותפת. בתיק טיפוסי של חברה בקשיים, ניתן למצוא בצד הנושים את הבנקים וקרנות המימון (נושים מובטחים), את רשויות המס (נושים בדין קדימה), ואת הספקים ונותני השירותים (נושים רגילים). לרוב, האינטרסים מתנגשים: הנושה המובטח רוצה לממש את הנכס מיד, בעוד הנושה הרגיל מעדיף לעיתים הבראה שתאפשר תזרים עתידי.

עורך דין גונן קסטנבאום, המביא עמו רקע בינלאומי בראיית חשבון (בוגר ה-Big 4 בניו יורק), משמש בתיקים אלו כגורם מייצב ומאחד. היכולת לנתח את מצבת הנכסים וההתחייבויות של החברה בעיניים כלכליות, מאפשרת למשרד להציג לנושים תמונת מצב ריאלית. במקום לנהל מאבקי סרק פנימיים שמכלים את קופת הפירוק, המשרד מגבש אסטרטגיה הממקסמת את העוגה כולה. כאשר הנושים מבינים את האלטרנטיבות הכלכליות – פירוק מיידי לעומת הסדר פריסה או המרת חוב למניות – קל יותר לגבש חזית אחידה מול החייב.

חשיפת המקורות האמיתיים להחזר החוב

הסדר חוב טוב אינו נשען על הבטחות, אלא על מקורות. בתיקים רבים, החייבים מציעים הצעות הסדר המבוססות על תחזיות אופטימיות חסרות בסיס. כאן באה לידי ביטוי הגישה ה"חשבונאית-חקירתית" של גונן קסטנבאום.

בטרם הכניסה לחדר המשא ומתן, צוות המשרד מבצע בדיקת עומק של נכסי החייב. הניסיון מלמד כי לעיתים קרובות, המקור להחזר החוב אינו נמצא בחשבון הבנק הגלוי, אלא בנכסים שהוברחו, בזכויות חוזיות נסתרות, או במלאי וציוד שלא דווחו כראוי. המשרד מיומן באיתור נכסים אלו – בין אם מדובר ברכבי יוקרה שנרשמו על שם צדדים שלישיים, ובין אם מדובר בזכויות מקרקעין לא רשומות. כאשר מגיעים לשולחן המו"מ עם מידע זה, כוח המיקוח של הנושים גדל משמעותית. החייב מבין כי האלטרנטיבה להסדר היא הליכי גבייה אגרסיביים שיחשפו את התנהלותו, ולכן נאלץ לשפר את הצעתו באופן דרמטי.

שימוש במנופים משפטיים לקידום הסדר

הגישה של משרד ג. קסטנבאום ושות' גורסת כי הסדר חוב מוצלח נכרת תחת איום משפטי אמין. ייצוג נושים אינו מסתכם בשיחות נימוסין; הוא דורש נכונות "להוריד את הכפפות".

המשרד עושה שימוש תדיר בכלים שמעמיד חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לרבות הגשת בקשות למינוי כונס נכסים זמני, בקשות להרמת מסך כנגד בעלי מניות, ותביעות אחריות אישית כנגד נושאי משרה. פעולות אלו משדרות לחייב כי "שעון החול התהפך". לא אחת, עצם הגשת הבקשה למינוי כונס נכסים על נכס אסטרטגי של החייב, או על מניות השליטה, היא הזרז שמביא לחתימה על הסדר חוב המבטיח את זכויות הנושים. המשרד יודע לנווט בין הליכים בבית המשפט לבין מו"מ מסחרי, תוך שימוש בהליכים המשפטיים כמנוף לחץ אפקטיבי.

פתרונות יצירתיים: מעבר ל"תספורת"

המונח "הסדר חוב" מתקשר לעיתים קרובות בתודעה הציבורית לוויתור על חלק מהחוב ("תספורת"). אולם, המציאות המקצועית מורכבת ומגוונת יותר. בתיקים אותם מוביל גונן קסטנבאום, נבחנים מודלים יצירתיים להשבת הכספים.

במקרים של חברות נדל"ן, למשל, הפתרון עשוי להיות השתלטות של הנושים על הפרויקט והשלמתו, במקום מכירתו בהפסד. המשרד מיומן בבניית מתווים משפטיים המאפשרים לנושים להפוך, למעשה, לשותפים ברווחים העתידיים של הפרויקט (Upside), ובכך להחזיר לעצמם את מלוא החוב ואף למעלה מכך. במקרים אחרים, ההסדר כולל חיזוק בטוחות, קבלת ערבויות אישיות חדשות, או מנגנוני "קופסה סגורה" המבטיחים כי כל הכנסה עתידית של החייב תופנה ראשית לפירעון החוב.

שקיפות ובקרה כתנאי להסדר

אחד הכשלים הנפוצים בהסדרי חוב הוא העדר מנגנוני פיקוח. חייבים חותמים על הסדר, אך בהעדר בקרה, הם שבים לסורם וההסדר קורס. כתנאי סף בכל הסדר שמגבש המשרד, דורש עו"ד גונן קסטנבאום יצירת מנגנוני פיקוח הדוקים.

הרקע החשבונאי של ראש המשרד מאפשר לנסח תניות פיננסיות (Covenants) מדויקות, המחייבות את החייב בדיווח שוטף, מאפשרות למשרד גישה בזמן אמת לספרי החשבונות, וקובעות "אבני דרך" ברורות לתשלום. הפרה של אחת מאבני הדרך הללו גוררת סנקציות מיידיות, כגון העמדה לפירעון מיידי של מלוא החוב או מימוש אוטומטי של בטוחות. מנגנונים אלו הופכים את הסדר החוב ממסמך משפטי תיאורטי לתוכנית עבודה מחייבת ואכיפה.

ייצוג מול נאמנים ובעלי תפקיד

במקרים בהם החברה כבר נמצאת בהליכי חדלות פירעון תחת נאמן שמונה על ידי בית המשפט, תפקיד המשרד הוא לוודא כי קולם של הנושים אותם הוא מייצג נשמע בבירור. לא תמיד האינטרס של הנאמן (שרוצה לסיים את התיק במהירות) עולה בקנה אחד עם אינטרס הנושים (שרוצים למקסם את התמורה).

המשרד פועל באופן אקטיבי מול בעלי התפקיד: בוחן את דו"חותיהם, מערער על שכר טרחה מופרז אם נדרש, ודרוש ביצוע פעולות חקירה ומימוש נכסים בצורה מיטבית. דוגמה לכך היא התעקשות על הליכי התמחרות שקופים ומקצועיים, אשר הוכיחו את עצמם בעבר ככאלו המביאים לתמורות הגבוהות בעשרות אחוזים מהערכות השמאי הראשוניות. הפיקוח הצמוד של המשרד על ההליך מבטיח כי הנושים לא "יירדמו בשמירה" וכי זכויותיהם יישמרו לכל אורך הדרך.

סיכום

ייצוג קבוצות נושים בהסדרי חוב הוא מלאכת מחשבת של איזונים ובלמים. הוא דורש ראייה אסטרטגית רחבה, יכולת ניתוח פיננסית חדה, ונכונות לנהל מאבקים משפטיים מורכבים. עבור הנושים – בין אם הם מוסדות פיננסיים, ספקים או משקיעים פרטיים – הליווי של גונן קסטנבאום וצוותו מהווה את ההבדל בין מחיקת חוב כואבת לבין השבת הכספים האבודים. היכולת להפוך משבר פיננסי לתוכנית הבראה מובנית, תוך שמירה על ביטחונות ובקרה, היא סימן ההיכר של פעילות המשרד בתחום זה.