לא הרבה זוגות, בוודאי לא הרבה גברים, יודעים שיש לכתובה משמעות משפטית ולא רק דתית או תרבותית. באופן עקרוני, הכתובה משמשת כמין מסמך משפטי, ועל כן אם נניח הגבר מחליט לרשום שהוא "קונה" את האיש בסכום מסוים, זה יהיה הסכום אותו הוא יצטרך לשלם אם הם יחליטו להתגרש.
מן הסתם, לא תמיד מתייחסים לזה בתהליך הגירושים ולו בגלל שיוצאים מתוך נקודת הנחה שהרבה פעמים גברים רושמים סכומים שאין להם אותו. ובכל זאת, לכתובה יש מטרה וערך גם בעידן המודרני. לפני שנבחן מה הם, צריך לומר, לא מעט זוגות מעדיפים לכתוב היום כתובה לא באופן מסורתי. מדובר כמובן על צעירים וצעירות שמתחתנים באופן רפורמי או בכל צורה שאיננה דרך הרבנות. אז הם כותבים בעצמם את הכתובה שלהם, זו בדרך כלל באה לבטא את הקשר ביניהם ואת אופי הבית שהם רוצים להקים ביניהם. ברוב המקרים, הכתובה תדבר על אהבה, כבוד, ושוויון.
מה לגבי כתובות רגילות, קרי כאלה שחותמים עליהן במסגרת חתונות אורתודוכסיות? ובכן יש להן ערך בעולם המודרני. כאמור לכתובה יש ערך משפטי, היא יכולה להתקבל בבית משפט כמו כל מסמך אחר. שכן זה המסמך עליו חותם הגבר כשהוא הוא עומד להתחתן עם אישתו לעתיד, וזה מסמך מחייב. הוא מחייב הן בכל מה שקשור לסכומי הכסף שנקובים בו והן בכל מה שקשור לתנאים שמוצבים במסמך.
צריך לומר כמה נקודות. יש מינימום מסוים לסכום הכסף שיכולים לכתוב בכתובה, בעבר דובר על 200 זוזים, מן הסתם היום ההתייחסות היא אחרת. אין הגבלה מהצד השני, כלומר אין נקודת מקסימום שאסור לגבר לחרוג ממנה. כמו כן, הכתובה אמורה לשמש את הדיינים בעת תהליך הגירושים, כאשר הם באים לקבוע מה יהיו התנאים לגירושים. לפיכך הם ייבחנו אם שני הצדדים אכן עמדו בתנאים האלה.
לסיכומו של דבר, יש מטרה לכתובה, גם אם היא נראית ארכאית וגם אם נראית לשני הצדדים כמשהו מעולם שאיננו קיים עוד, גם היום אפשר למצוא דרכים שונים כיצד להשתמש ולפרש אותה.
למידע נוסף אודות מהי כתובה.