אחד הנושאים הבולטים ביותר בשנים האחרונות בדיון הציבורי, הוא נושא הפרטיות. מדובר על נושא מאוד רחב שזוכה לחשיפה משמעותית בתקשורת, בעיקר בזכות העובדה שאתרי אינטרנט, רשתות חברתיות ואפליקציות, מעלות את השאלה, מה נחשב לפגיעה בפרטיות שלנו. האם כל מקרה בו יש חדירה לפרטיות שלנו, נחשב לפגיעה בנו ומה אנחנו יכולים לעשות בנדון
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, קובע שכל אדם זכאי לשמירה על פרטיות ואם זה לא נעשה, הרי שהוא זכאי לקבל פיצוי כספי גבוהה, גם ללא הוכחת נזק. במקרים מסוימים, הרי שחדירה לפרטיות היא גם עבירה פלילית.
הזכות לפרטיות, היא זכות בסיסית של בני אדם ומקורה בכך, שאדם אשר פרטיותו נפגעת ללא הסכמתו, זכאי להגיש תלונה במשטרה ותביעה בבית משפט. הבעיה היא, שעם השנים נוספו כלים דיגיטליים או כלים אחרים, אשר הפכו את כל נושא הפרטיות להרבה יותר מורכב. למשל, האם שימוש באפליקציה שדורשת מאיתנו מידע מסוים, זו פגיעה בפרטיות? האם שימוש ברשתות חברתיות יכול להגן עלינו מפני כך?
באילו מצבים אפשר להגיש תלונה
ברמת העיקרון, יש כמה מצבים מוגדרים של חדירה לפרטיות באופן לא חוקי. למשל, מקרים של בילוש והתחקות, האזנה או הקלטה, צילום ללא רשות, פרסום תמונות או תכנים כתובים, שימוש בשם, הפרת סודיות, פרסום הקשור לצנעת הפרט ועוד.
בכל אחד מהמקרים הנ"ל, אנחנו יכולים לפנות אל עורך דין הגנת הפרטיות במטרה להגיש תביעה נגד האדם שהפר את הפרטיות שלנו. אנחנו נצטרך להוכיח שאכן זה נעשה, וגם אם לא נוכיח נזק, הרי שאנחנו נוכל לקבל פיצוי על עצם המעשה. במידה ונגרם לנו נזק, אזי שהפיצוי שנקבל יהיה יותר משמעותי מבחינתנו.